חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, מגדיר מהי פגיעה עבודה בסעיף 79:

"פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

אדם שנפגע בעבודה צריך להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי- ענף נפגעי עבודה.

קיימים 3 סוגים של פגיעות בעבודה: תאונת עבודה, מחלת מקצוע ומיקרו טראומה. נפגע לא תמיד יודע כיצד נכון להגדיר את הפגיעה בעבודה. הגדרה נכונה תביא לסיכוי גבוה יותר לקבלת תביעתו של הנפגע על ידי המוסד לביטוח לאומי.

תאונת עבודה הנה תאונה שהתרחשה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע. התאונה יכולה להיות אירוע פתאומי בעבודה- לדוגמא: פגיעה ממכונה, החלקה, נפילה מגובה, נפילה מסולם, התחשמלות, ועוד. כדי שתאונה תוכר כ"תאונת עבודה" חייבים להתמלא שני תנאים עיקריים: הראשון- התאונה קרתה תוך כדי העבודה- במהלך העבודה; השני- התאונה קרתה בשל תנאי העבודה שהנפגע נאלץ לעבוד בהם.

על פי החוק, יום העבודה של עובד מתחיל עם צאתו מביתו לכיוון מקום עבודתו ומסתיים עם כניסתו לביתו בחזרתו ממקום העבודה. על כן גם תאונות שמתרחשות בדרך מהבית לעבודה ובחזרה מהעבודה הביתה- ייחשבו כ"תאונת עבודה". תאונות שכאלה, כגון: תאונת דרכים שהתרחשה בדרך מהבית לעבודה או בחזרה מהעבודה הביתה (אבל לא רק) – תיחשב גם כ"תאונת עבודה", והנפגע יהיה זכאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי – ענף נפגעי עבודה, כדי לקבל פיצוי בגין נזקיו מתאונה זו.

מחלת מקצוע גם היא יכולה להיחשב כפגיעה בעבודה. מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה לאדם בשל תנאי עבודתו ועקב עבודתו. מחלה תוכר כ"מחלת מקצוע" על ידי ביטוח לאומי רק אם יוכיח הנפגע קשר ישיר בין עבודתו ותנאי עבודתו ובין המחלה בה חלה. החוק מפנה לרשימה סגורה של מחלות המוכרות כמחלות מקצוע.

מיקרוטראומה פירושה- גרימת נזק גופני כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים בגוף ולפרק זמן ממושך. לדוג', מקרים בהם עובד נדרש לבצע פעולות מסויימות של הרמת משאות כבדים, תוך כדי כיפוף ו/או יישור הגב, שחזרו על עצמן באופן קבוע ולתקופה מתמשכת, וכך נוצרו אצלו נזקים כרוניים באותו איבר שהופעל (הגב), במסגרת אותה פעולה חוזרת ונשנית, שהתגבשו לכדי נכות רפואית ו/או נכות תפקודית.

עובד שנפטר כתוצאה מהפגיעה בעבודה- בני משפחתו שהיו תלויים בו, זכאים לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי ולזכויות ומענקים נוספים.

בנוסף לפנייה לביטוח לאומי- ענף נפגעי עבודה, במקרים מסויימים שבהם קיים חשד לרשלנות של המעביד אשר הביאה לפגיעה בעבודה, אזי רשאי הנפגע להגיש גם תביעה נזיקית נפרדת בבית המשפט כנגד המעביד והמבטחת שלו ו/או כנגד צדדים נוספים אחרים. לצורך בירור תביעתו זו, וככל שהנפגע טוען שכתוצאה מתאונת העבודה נגרמה לו נכות גופנית ו/או נפשית קבועה, עליו לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואיות ובמקרים מסויימים גם חוות דעת מומחי בטיחות ועוד.

בנוסף יכול הנפגע להגיש תביעות כנגד חברות הביטוח שביטחו אותו בפוליסות המכסות נזקים כתוצאה מתאונה בעבודה ומזכות בפיצוי, לדוג': פוליסת תאונות אישיות, פוליסת אובדן כושר עבודה, פוליסת נכות מעבודה.

התיישנות – תביעות עפ"י דיני הנזיקין מתיישנות 7 שנים מקרות התאונה.

חשוב לשים לב, שרק עו"ד המתמחה בדיני הנזיקין, ביטוח לאומי ודיני ביטוח יכול לדאוג לייצוג מיטבי של הנפגע ולמימוש זכויותיו המלאות.

צרו קשר עם עו"ד המתמחה בייצוג נפגעים על פי דיני נזיקין וקבלו ייעוץ משפטי מוקדם ככל שניתן, שינחה אתכם בצורה מקצועית ויעילה, יידע אתכם על זכויותיכם כדי שתוכלו לקבל את הפיצוי המירבי.

משרדנו מתמחה בייצוג נפגעים בתביעות על פי דיני הנזיקין, ייצוג נפגעים בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח.