בשנים האחרונות התרבו מקרי השימוש באופניים חשמליים במדינתנו. על אף שהמדינה קבעה מגבלות והוראות על ייבוא אופניים חשמליים, היא לא קבעה הוראות בדבר חובת רישיון נהיגה, מספר רישוי לאופניים החשמליים ואף לא חובת רכישת ביטוח חובה על פי פקודת הביטוח. בנוסף, כיום לא קיימת האפשרות לרכוש ביטוח חובה לאופניים חשמליים.

עד לאחרונה היו בתי המשפט חלוקים בשאלת סיווגם של "אופניים חשמליים" והאם הנם נכללים בהגדרת "כלי רכב מנועי" או שיש לראות ברוכב האופניים החשמליים כ"הולך רגל" שנפגע מרכב אחר.

כך עלתה גם השאלה, האם הולך רגל שנפגע מאופניים חשמליים זכאי לקבל פיצוי מאת קרנית, או שמא עליו להגיש תביעה כלפי רוכב האופניים החשמליים, בעילה על פי דיני הנזיקין הכלליים, ולהוכיח בין השאר את אשמו של רוכב האופניים החשמליים ואת התרשלותו כלפי הולך הרגל שנפגע.

בע"א 7023/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל ואח' נ' וליד דרויש ואח', דן בית המשפט העליון בסוגייה זו, ונתן ביום 12.10.2020 פסק דין, שמהווה הלכה, לפיה אופניים חשמליים אינם בגדר כלי רכב מנועי, ויש לראות את הרוכב באופניים חשמליים, שנפגע מרכב כ"הולך רגל", הזכאי לפיצוי מאת המבטחת של הרכב הפוגע.

בכך קבע בית המשפט העליון, כי בתאונה שבה נפגע הולך רגל מרוכב אופניים חשמליים- לא חל חוק הפיצויים, ובאפשרותו לתבוע את נזקיו מרוכב האופניים החשמליים לפי דיני הנזיקין הכלליים.

בתביעות על פי דיני הנזיקין יש חובה להוכיח את גובה הנזק (אם מדובר בנכות גופנית או נפשית קבועה) באמצעות צירוף חוות דעת רפואיות לכתב התביעה.

התיישנות – תביעות עפ"י דיני הנזיקין מתיישנות 7 שנים מקרות התאונה.

חשוב לשים לב, שרק עו"ד המתמחה בדיני הנזיקין יכול לדאוג לייצוג מיטבי של הנפגע ולמימוש זכויותיו המלאות.